מידות הנפש ומוסרפרשת שבוע

פרשת “בלק” – לא מדובשך ולא מעוקצך

מדוע היה צורך למנוע מבלעם לברך את ישראל? ומדוע חשב בכלל בלעם לברך את ישראל?! הראיה ומגמת הפנים של השונא היא לרעה, ולכן אומרים לו: "לא מדובשך ולא מעוקצך". לעומת זאת, יתרו בא לברך ולתקן.

לרפואת: אברהם אלברטו בן מרים בתוך שאר חולי ישראל

מדוע היה צורך למנוע מבלעם לברך את ישראל? ומדוע חשב בכלל בלעם לברך את ישראל?! הראיה ומגמת הפנים של השונא היא לרעה, ולכן אומרים לו: “לא מדובשך ולא מעוקצך”. לעומת זאת, יתרו בא לברך ולתקן.

בלק שלח אל בלעם שליחים ושרים על מנת לבקש ממנו לקלל את עם ישראל, כך שהוא יוכל לגרש אותם מהאזור. בלעם אמר לשליחים שעליהם להישאר בלילה, ולהמתין מה יאמר אליו ה’. ובלילה היה גילוי לבלעם[1]: “לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא”. על פי פשט הדברים, משמע שיש כאן מניעה לבלעם מלקלל את עם ישראל וזאת מפני שעם ישראל הוא ברוך.

אולם, רש”י מפרש: לא תלך עמהם. אמר לו אם כן אקללם במקומי. אמר לו לא תאור את העם. אמר לו אם כן אברכם. אמר לו אינם צריכים לברכתך כי ברוך הוא, משל אומרים לצרעה לא מדובשיך ולא מעוקציך.

כלומר, בפסוק מופיעים דברי ה’, המתייחסים למספר אמירות של בלעם.
בלעם רצה ללכת ולקלל את עם ישראל – וה’ משיב: “לא תלך עמהם”. בלעם השיב שהוא לא ילך, אבל הוא יקלל את עם ישראל במקום שבו הוא נמצא – וה’ משיב: “לא תאר את העם” (גם במקומו של בלעם). בלעם השיב שאם כן, ואין אפשרות לקלל, הוא יברך את עם ישראל – וה’ משיב: “כי ברוך הוא”, ואין להם צורך בברכה של בלעם.

ואם כן, “כי ברוך הוא” הם לא דברים שבאו על מנת למנוע את קללתו של בלעם, אלא דברים שבאו למנוע את ברכתו של בלעם! מדוע למנוע מבלעם לברך?! ומדוע בלעם, שהיה שונא לישראל, אמר לפתע שהוא רוצה לברך את עם ישראל?!

ניתן אולי להשיב על שאלות אלו מתוך מה שהתרחש בפעם השלישית, שבה ניסה בלעם לקלל את עם ישראל, וכך הדברים מובאים בתורה[2]: “וירא בלעם כי טוב בעיני ה’ לברך את ישראל… וישת אל המדבר פניו”. בלעם מבין בפעם השלישית שאין חפץ לה’ (ח”ו) לקלל את ישראל, ולכן הוא שם את פניו לעבר המדבר. מדוע? בחלק מנוסחאות תרגום אונקלוס על המילים: “וישת אל המדבר פניו”, רשום כך: “ושוי לקבל עגלא דעבדו ישראל במדברא אפוהי”. כלומר, אין כאן רק ראיה גשמית, מבחינתו של בלעם, אלא גם ראיה רוחנית, שבלעם ראה והזכיר את חטאו של עם ישראל – חטא העגל. וכפי שרש”י פירש בסמוך את מחשבתו של בלעם: אמר רוצה ולא רוצה לקללם אזכיר עונותיהם והקללה על הזכרת עונותיהם תחול. למרות שאז בלעם כבר הבין שה’ אינו רוצה בקללתם של ישראל, אלא בברכתם, וכן הבין שהוא עצמו כבר לא יצליח לקלל את עם ישראל, הוא מנסה “לכפות” את הקללה בכך שהוא יזכיר את חטאם של ישראל, ואז הקללה תחול מאליה[3].

ולכן, מלכתחילה אמר ה’ לבלעם: “כי ברוך הוא” – על מנת למנוע את ברכתו של בלעם. כאשר יש אדם שונא, שבא לברך מסיבות כאלו ואחרות, אזי המפגש עמו עשוי אמנם מצד אחד להוליד “דבש”, אבל גם מצד שני להביא “עקיצה”. המפגש וההתקרבות לשונא ולרשע – עשויים להוליד “עקיצה” מפני שהראיה ומגמת הפנים של השונא היא שלילית, והשונא מחפש לראות את הפגמים ואת החסרונות, ולכן אומרים לו: “לא מדובשך ולא מעוקצך”.

אבל, כאשר באים במגמת פנים של אהבה וראיה פנימית חיובית – אזי הברכה רצויה, כפי שמצאנו ביתרו.
כאשר בלעם ראה את שבט הקיני, שהוא שבטו של יתרו, הוא אמר[4]: “איתן מושבך ושים בסלע קנך”. ורש”י מפרש: איתן מושבך. תמה אני מהיכן זכית לכך הלא אתה עמי היית בעצת הבה נתחכמה לו ועתה נתיישבת באיתן ומעוז של ישראל.
בלעם אינו מבין כיצד ייתכן שהוא ויתרו היו יחד יועצים לפרעה במצרים, ואילו עכשיו יתרו הנו חותנו של משה רבינו ושבט הקיני הם בעלי ברית לעם ישראל, והוא עצמו נהיה רחוק ושונא לישראל. בלעם אינו מבין כיצד נולד ונוצר הפער העצום הזה.

הראיה ומגמת הפנים של בלעם הייתה שלילית, והוא חיפש לראות את הפגמים ואת החסרונות שבעם ישראל.
לעומתו, יתרו חיפש את האמת מתוך כוונה טובה, וזכה לגלות אותה ולהוליד ברכה.
כאשר יתרו שמע על הניסים ועל הנפלאות שנעשו לישראל הוא בא לקראת עם ישראל במדבר, ואמר[5]: “ברוך ה’ “. כאשר יתרו מצא שדרך השפיטה של משה רבינו את העם אינה נכונה לדעתו, הוא לא בא ח”ו לקלל, אלא יעץ כיצד לתקן. בלעם אמר לבלק[6]: “לכה איעצך“, על מנת להכשיל את עם ישראל, ואילו יתרו אמר למשה רבינו[7]: “איעצך” על מנת להביא להצלחתו של עם ישראל, ובכך זכה שעצתו הטובה נרשמה בתורה לנצח נצחים.

  1. במדבר פרק כב פסוק יב.
  2. במדבר פרק כד פסוק א.
  3. וראה גם בפירושי ה”ספורנו” ו”אור החיים הקדוש”.
  4. במדבר פרק כד פסוק כא.
  5. שמות פרק יח פסוק י.
  6. במדבר פרק כד פסוק יד.
  7. שמות פרק יח פסוק יט.

 

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button