ישראלפרשת שבוע

פרשת “אמור” – השור הנו ראש לכל הקורבנות

השור - הנו ראש לכל הקורבנות. עובדה זו מלמדת אותנו שגם לאחר חטא העגל עם ישראל חשוב ואהוב לפני הקדוש ברוך הוא.

השור – הנו ראש לכל הקורבנות. עובדה זו מלמדת אותנו שגם לאחר חטא העגל עם ישראל חשוב ואהוב לפני הקדוש ברוך הוא.

 

אל המלך הגיעו שמועות, לפיהן המלכה יצרה קשרים עם אחד השרים החשובים שלו. בעקבות השמועות, ביקש המלך משר הצבא שלו לבצע מעקב וחקירה כדי לברר מהם מעשיו של אותו שר. שר הצבא עשה כדבר המלך, ולאחר תקופה מסוימת הוא נכנס אל המלך, ועדכן אותו בדבר תוצאות החקירה. עדכון זה נשמר בסוד בין המלך ובין שר הצבא.

לאחר מספר ימים ערך המלך אירוע גדול ומפואר, שאליו היו מוזמנים אנשים רבים וחשובים, ואת השר החשוד הוא הושיב בסמיכות גדולה אליו. כל מי שהתבונן במלך במהלך האירוע הבחין גם באותו שר, שישב ליד למלך.

עכשיו אפשר להבין מה היה עדכונו של שר הצבא. אם המלך הושיב לידו את השר החשוד באירוע כה חשוב, וודאי שתוצאות הבדיקה העלו שאותן שמועות על השר לא היו נכונות, וגם אם נפל פגם מסוים בהתנהלותו אותו שר, לא מדובר בדברים חמורים או מהותיים. ולכן, המלך ערך אירוע גדול ומפואר כדי לפרסם לכולם שבשמועות על השר לא נמצא ממש, והשר הנו חשוב ואהוב בעיני המלך.

בפרשת “אמור” ישנם מספר ציוויים בנוגע לקורבנות, ולגבי אחד מהם התורה פותחת[1]: “שור או כשב או עז…”. המדרש מבאר[2] שהתורה פתחה דווקא בקורבן ממין שור על מנת ללמד את כולנו שהשור הנו ראש לכל הקורבנות. היינו עשויים לחשוב שלאחר חטא העגל והטעות הגדולה שנעשתה בו, השור כבר אינו רצוי, וכן שעם ישראל אינו עוד חביב לפני הקדוש ברוך הוא. ולכן, התורה מדגישה ופותחת דווקא בקורבן ממין שור, למרות שרוב הקורבנות הם ממין כבש[3], על מנת להודיע לכולם שאמנם נעשתה טעות גדולה בחטא העגל, אבל לאחר התבוננות וחקירה מעמיקות התברר שהחטא אינו חמור כפי שניתן היה לחשוב. עם ישראל לא יזם את חטא העגל, אלא הערב רב. ואמנם, עם ישראל לא מחה על חטא העגל, ולכן גם הוא נענש. אבל הטעות מבחינת עם ישראל לא הייתה, חס ושלום, לחשוב שהעגל יחליף את בורא עולם, אלא שבאותו זמן עם ישראל טעה לחשוב שהוא זקוק לאמצעי בדמות עגל זהב, שיקשר בינו ובין בורא עולם.

ועל מנת לפרסם את תוצאות הבדיקה המעמיקה לגבי עם ישראל, התורה פתחה את אחד הציוויים, בנוגע לקורבנות, בשור. שור – ראש לכל הקורבנות.

[1] ויקרא פרק כב פסוק כז.

[2] ויקרא רבה פרשה כז,ח. ואנו הבאנו בתחילת המאמר את המשל שהביא המדרש, בשינויים קלים. ויש לעיין במפרשי המדרש.

[3] פירוש “יפה תואר” על מדרש רבה.

הצג עוד

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button