אמונה ובחירהפרשת שבוע

פרשת "נח" – לזכות ל"כי טוב"

מדוע שאדם פקח יחשוב שמה שאינו שלו הינו שלו? דור המבול החזיר את העולם, למעשה, ליום השני של הבריאה. על האדם לזכור שכוחו ניתן לו מאת בורא עולם, ואז הוא וכלל הבריאה יזכו ל:"כי טוב".

מדוע שאדם פקח יחשוב שמה שאינו שלו הינו שלו? דור המבול החזיר את העולם, למעשה, ליום השני של הבריאה. על האדם לזכור שכוחו ניתן לו מאת בורא עולם, ואז הוא וכלל הבריאה יזכו ל:"כי טוב".

במדרש רבה מופיע משל[1], המבאר את השתלשלות ההתרחשויות, שהביאו את המבול. ונביא את המשל בלשון חופשית. שר אחד בנה בניין דירות מפואר, ושיכן שם אנשים אילמים. אותם אילמים לא יכלו להודות לשר בדיבור ובמילים, ולכן בכל בוקר הם דרשו בשלומו באמצעות תנועות ידיים ובאמצעות העברת סודרים מעל ראשם. והשר חשב לעצמו: אם אותם אילמים יכלו לדבר, אזי ודאי וודאי שהם היו מוסיפים בשבח ובהודאה. ובמשך הזמן החליט אותו שר לשכן בבניין גם אנשים פיקחים, ששומעים ומדברים. אולם, אותם פיקחים, במקום להודות לשר, טענו שאותו בניין דירות מפואר שייך בעצם להם, ולא לשר… ואז החליט אותו שר לסלק את אותם פיקחים מהבניין, ולהשאיר בו רק את האילמים.

והנמשל הוא, שלפני בריאת האדם, הטבע (האילם) היה משבח את בורא עולם: "מקֹלות (האות קו"ף בחולם) מים רבים… אדיר במרום ה' "[2]. ולאחר שנברא האדם, במקום שהבריאה תתעלה, האדם חטא בדור אנוש ובדור המבול, ואז בורא עולם החליט להחזיר את העולם למצב הקודם שלו.

ויש לברר, מדוע שאנשים פיקחים יטעו בדבר שאנשים אילמים אינם טועים בו?! וכיצד ייתכן שאנשים פיקחים יחשבו שמה שאינו שלהם שייך בעצם להם?!

תשובה אחת הנה שהמים והטבע הנם נטולי בחירה, ולכן הם תמיד משבחים את הקדוש ברוך הוא. ואכן, כאשר האדם מתבונן בנפלאות הבריאה או בציורים של הרים, ימים, שמיים וכו' הוא מגיע להתפעלות ממעשי ה', שהרי הבריאה תמיד משבחת את ה'. ואילו, לאדם יש בחירה, ולכן הוא עשוי לבחור גם באופן שאינו נכון, ולחשוב בטעות שהבריאה הנה שלו[3].

תשובה שניה היא שאדם, שטוען שמה שאינו שלו הוא בעצם שלו, הוא אדם:
1. שמעוניין ליהנות מן העולם גם במחיר רעתו של אדם אחר[4]. כלומר, אותו אדם מרגיש יותר את עצמו ופחות את זולתו, והוא מתעניין בעיקר רק במה שהוא בעצמו חש.
2. שיש לו כוח על פני זולתו על מנת לממש את הגזלה[5].

ויוצא מזה שאנשי דור המבול חשבו שיש להם כוח, ושכחו שאותו כוח ניתן להם על ידי ריבונו של עולם. שהרי מי שזוכר שבורא עולם הוא זה שנותן לו את הכוח לא יחשוב לקחת משהו שאינו שלו, שהרי לו בעצמו אין בכלל כוח.

ובמדרש משמע, שדור המבול החזיר את העולם, למעשה, ליום השני של הבריאה[6]. ביום השני של הבריאה הושם הרקיע בתוך המים, והפריד בין המים העליונים ובין המים התחתונים. וביום השלישי, נקוו המים התחתונים אל מתחת ליבשה, וכך התגלו פני היבשה. ובנוסף, יצאו מן היבשה העשבים, הדשא והעצים. ביום השני, כך ידוע, לא נאמר: "כי טוב", ואילו ביום השלישי נאמר פעמיים: "כי טוב". ומדוע? ביום השני לא נאמר: "כי טוב" מפני שעדיין לא הסתיימה מלאכת הבריאה של המים, שהרי המים עדיין כיסו את כל היבשה. וביום השלישי, שגם התגלתה היבשה וגם יצאו ממנה גידולים, נאמר פעמיים: "כי טוב", גם על סיום מלאכת בריאת המים וגם על יציאת גידולי היבשה[7].

ומוסבר במדרש שלא נאמר: "כי טוב" ביום השני מכיוון שהיה גלוי לפני בורא עולם שהאדם ילקה על ידי המים בדור המבול, ולכן לא רצה בורא עולם לקרוא על מלאכת המים: "כי טוב". והדברים רמוזים במעשה הבריאה של היום השלישי: "יקוו המים" – מלשון תקוה, "תקוה" יש למים שהם יחזרו לכסות את היבשה בדור המבול.

ונמצא, שהמעשים הרעים של דור המבול מנעו קריאת: "כי טוב" על המים. דור המבול חשב שיש לו כוח ושהעולם שלו, ולכן מנע "כי טוב" ממעשה הבריאה כולה.

ומכל זה אנו למדים, שהאדם פיקח ביחס לבריאה, ויש לו בחירה במעשיו. אבל, תכונות אלו עשויות לשמש לרעתו אם הוא יחוש רק את עצמו, ויחשוב בטעות שהכוח נמצא אצלו, ושהכול שלו. לכן, צריך האדם לזכור תמיד שכוחו ניתן לו מאת בורא עולם, ואז הוא וכלל הבריאה יזכו ל:"כי טוב".

[1] בראשית רבה פרשה ה,א ופרשה כח,ב.

[2] תהילים מזמור צג פסוק ד.

[3] על פי ביאור אמרי יושר על מדרש רבה.

[4] על פי פירוש "תפארת ישראל" על מסכת אבות פרק ה משנה י.

[5] נתיבות עולם למהר"ל, נתיב הזריזות, פרק א.

[6] בראשית רבה פרשה ד,ו.

[7] ראה ספר בראשית פרק א פסוקים ו-יג.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button