על סדר היום

ותיעצר המגיפה… והמגיפה נעצרה… כן יהי רצון

לאור התקופה בה אנו נמצאים, ראיתי לנכון לעיין בתנ”ך במספר מקומות שבהן התרחשה מגיפה, מדוע היא
באה, כיצד היא נעצרה ומה ניתן ללמוד מכך.
1 מגיפה הנה מצב שבו מתים מספר בני אדם בו זמנית.
במחלוקת קורח ועדתו בלעה האדמה את קורח, דתן ואבירם ואת בני משפחותיהם, ואת עדת קורח שרפה
האש. ולכאורה, במפתיע, לאחר שעם ישראל ראו את כל זאת, הם באים בטענה חריפה כלפי משה ואהרן
2 שהם גרמו למותם של עם ה’: “אַ תֶ ֶּ֥ם הֲמִ תֶ ֶּ֖ם אֶ ת־עֶַּ֥ם ה’ ”
3 . כיצד ייתכן הדבר?! יש המסבירים
שהעם קיבל
בהבנה את מותם ש ל קורח, דתן ואבירם ובני משפחותיהם, מפני שהם נבלעו באדמה, מיתה שלא הייתה
מעולם, מבחינת נס ובריאה חדשה. אולם, לגבי עדת קורח, שמתו בשריפה, הייתה לעם טענה כלפי משה
ואהרן. בשל המחלוקת, משה רבינו קבע מבחן להקטיר קטורת, באופן שמי שבו יבחר ה’ תתקבל הקטרתו,
ואילו האחרים יאבדו. העם טען שמשה רבינו קבע את מבחן זה מדעתו, ביודעו שהקטרת קטורת שלא בזמנה
ושלא במקומה, גורמת למוות, וכפי שהיה לגבי נדב ואביהוא, ואילו לא היה נקבע מבחן זה אלא מבחן אחר,
עדתו של קורח הייתה נשארת בחיים. כלומר, הטענה הנה שמשה ואהרן עשו את מבחן זה מדעתם, ולא מאת
ה’, ולכן באה טענה חריפה: “אַ תֶ ֶּ֥ם הֲמִ תֶ ֶּ֖ם אֶ ת־עֶַּ֥ם ה’ “.
4 ואז הגיעה מגיפה, והקדוש ברוך הוא אומר למשה ולאהרן: הֵרֹֹ֗ ּמּו מִ תֹוךְ֙ הָ עֵדָ ָ֣ה הַזֹֹּ֔ את וַאֲכַלֶֶּ֥ה אֹתָ ֶּ֖ם כְּ רָ ָ֑ גַע
.
ומדוע? האם הקדוש ברוך לא יכול להמית את החייבים מיתה ולהשאיר בחיים את הצדיקים גם אם הם
נמצאים בערבוביא?! אלא שלשם כך דרושה השגחה מיוחדת ועשיית נס, ולא עושים זאת אלא אם כן יש
5 הכרח. כמו כן, יש כאן רמז למשה ולאהרן שאדרבא יתפללו ויפעלו על מנת להציל את ישראל מהמגיפה
.
ואמנם, אהרן עושה את הפעולה ההפוכה, ובמקום לברוח מן המגיפה, הוא רץ, בהוראתו של משה רבינו,
6 לתוך מוקד המגיפה, כאשר הוא אוחז בידו מחתה עם קטורת: “וַיְָ֙ רָ ץְ֙
אֶ ל־תָ֣ ֹוך הַקָהָֹּ֔ ל וְּ הִ נֵֵּ֛ה הֵחֵֶּ֥ל הַנֶֶֶּּ֖֖גֶף בָ עָָ֑ם
7 וַיִתֵ ןְ֙ אֶֶֽ ת־הַ קְּטֹֹּ֔ רֶ ת וַיְּכַפֵֶּ֖ר עַל־הָעֶָֽם”
. ואכן: “וַיַעֲמֶֹּ֥ ד בֵֶֽ ין־הַּמֵ תִֶּ֖ ים ּובֵָ֣ין הֶַֽ חַיִ ָ֑ים וַתֵּ עָצַ ַ֖ר הַ מַ גֵּפָָֽ ה”. ובהמשך, נאמר:
“וַיָָּ֤שָ ב אַ הֲרֹןְ֙ אֶ ל־מֹשֶֹּ֔ ה אֶ ל־פֶֶּ֖תַ ח אָֹ֣ הֶ ל מֹועֵָ֑ד וְ הַ מַ גֵּפַָ֖ה נֶעֱצָָֽ רָ ה”.
1
ראה פירוש ראב”ע על ספר במדבר יד פסוק לז.
2
במדבר פרק יז פסוק ו.
3
ראה פירושם של ראב”ע, רשב”ם, רמב”ן.
4
במדבר פרק יז פסוק י.
5
ראה פירוש הרמב”ן.
6
בעל הטורים מפרש שאותיות “וירץ” בא”ת ב”ש הן אותיות “מגפה”, כלומר אהרן רץ על מנת לעצור את המגיפה.
7
במדבר פרק יז פסוק יב.
כאשר משה רבינו עלה לקבל את התורה בהר סיני הוא קיבל מתנות מהמלאכים, ומלאך המוות נתן למשה
רבינו רז, שהקטורת עוצרת מגיפה. כאשר התרחשה המגיפה בעם, שלח משה רבינו את אהרן על מנת
שיעצור את המגיפה באמצעות הקטורת, ואכן אהרן הצליח במשימתו, והעמיד את מלאך המוות בין החיים
ובין המתים, באופן שנעצרה המגיפה. ואז טען מלאך המוות בפני אהרן, שהוא בא בשליחות ישירה מאת ה’
ואילו אהרן בא בשליחותו של משה רבינו, ונמצא ששליחותו של מלאך המוות גוברת על שליחותו של
אהרן. ואהרן השיב לו שמשה רבינו אינו אומר דברים מליבו , אלא רק מפי ה’, ואז שניהם באו א ל משה
8 רבינו על מנת לברר את העניין
. ולכן , עניין עצירת המגיפה מופיע פעמיים, פעם אחת: “וַתֵּ עָצַ ַ֖ר הַ מַ גֵּפָָֽ ה”,
כלומר אהרן עצר את מלאך המוות אך מלאך המוות עצמו לא היה משוכנע שיש לעצור, ופעם שניה:
“וְ הַ מַ גֵּפַָ֖ה נֶעֱצָָֽ רָ ה”, שאז מלאך המוות הבין מעצמו שיש לעצור
9
.
וטעותו של מלאך המוות דומה לטעותם של ישראל. מלאך המוות טען שמה שמשה ואהרן עוצרים אותו זה
רק מליבם ולא על פי דבר ה’, וגם העם טען שמבחן הקטורת שעשו משה ואהרן היה מליבם ולא על פי דבר
ה’. כלומר, יש כאן ערעור על הנהגת ה’ באמצעות בחיריו ובאמצעות ההנהגה הרוחנית של ישראל. ולכן ,
באה המגיפה. וכיצד בא התיקון? מנהיגיו של העם אינם בורחים מהמגיפה אלא אדרבא נכנסים לתוך מוקד
המגיפה, ועושים מעשה אשר מסיט את העם מטעותו וגורם לו להתכוונן לאמונה ולידיעה הנכונות. עכשיו
הבין העם שלא הקטורת היא זו שממיתה, שהנה אהרן הציל את העם דווקא באמצעות הקטורת, אלא החטא
10 הוא זה שממית, וכך מגיעה ההכרה שמה שנעשה על ידי משה ואהרן במחלוקת קורח ועדתו היה על פי ה’
.
מקום נוסף שבו מוזכרת מגיפה, היא בחטאם של ישראל בשיטים, שם הם חטאו בזנות ובעבודה זרה. ונשיא
שבט שמעון, זמרי בן סלוא, חטא בפרהסיא עם בת מדיין, והייתה מבוכה בעם. ואז הגיע פנחס, נכדו של
אהרן הכהן, ובערמה נכנס למוקד החוטאים, לאוהלו של זמרי בן סלוא שהיה ממוקם בתוך שבט שמעון,
והעניש את זמרי ואת המדינית, ובכך עצר את המגיפה בעם.
והנה שוב אנו רואים שמתרחשת מגיפה כאשר באים לערער על הנהגתו של הקדוש ברוך הוא ועל ההנהגה
הרוחנית של עם ישראל. ושוב המגיפה נעצרת כאשר מגיע מנהיג, אשר אינו עוזב את העם, אלא אדרבא
נכנס לתוך מוקד החטא, ועושה מעשה אשר גורם לעם לסטות מטעותו ולנווט אותו לאמונה ולידיעה הנכונות.
ומכיוון שלפינחס התרחשו ניסים רבים, הבינו שבט שמעון וכל ישראל שמעשהו לא נבע מגחמה אנושית
11 אלא שהדבר רצוי בעיני ה’, ולכן קיבלו את המעשה שלו, והמגיפה נעצרה
.
8
פירוש רש”י על התורה.
9
פירוש אור החיים הקדוש.
10
ראה פירוש רש”י על התורה.
ראה ספר במדבר פרק כה ומסכת סנהדרין דף פב. 11
וכך מוזכרת בתורה עצירת המגיפה: “וַתֵֶֽ עָצַרְ֙ הַּמַ גֵפָֹּ֔ ה מֵ עֶַּ֖ל בְּ נֵֶּ֥י יִשְּ רָ אֵֶֽ ל: וַיִהְּ יּ֕ו הַּמֵ תִֶּ֖ ים בַּמַ גֵפָָ֑ה אַ רְּ בָ עֶָּ֥ה וְּ עֶשְּ רִ ֶּ֖ ים
. ויש לשאול, לכאורה היה צריך להיות כתוב הפוך, שכך וכך מתו ואחר כך נעצרה המגיפה. אלא 12 אֶָֽ לֶף”
יש כאן רמז שבהמשך ההיסטוריה, תתרחש מגיפה נוספת, שבה ימותו עשרים וארבע אלף מתלמידי רבי
13 עקיבא
.
, מובא שמאת ההשגחה העליונה היה שדוד המלך יטעה, וידרוש למנות את ישראל, 14 ובסוף ספר שמואל ב’
שלא בהתאם לתנאים הנדרשים. לאחר שמסתיימת הספירה, דוד המלך מבין את טעותו, ומבקש כפרה. ואז
גד הנביא מוסר לדוד המלך שעליו לבחור באחת מבין שלוש אפשרויות: רעב למשך 7 שנים, מנוסה מאויב
במשך 3 חודשים, מגיפת דבר למשך 3 ימים. ודוד המלך בחר בדבר, מכיוון שלגבי מגיפת הדבר, כולם
שווים, וכולם נמצאים תחת אותה סכנה, כך שעונש זה אינו תלוי באדם אלא בידי שמיים. ואילו ברעב,
לעשירים ששומרים מזון יש יתרון, ובמלחמה יש יתרון לחזקים. ובוודאי שלמלך יש יתרון גם במצב של
רעב וגם במצב של מלחמה , ולכן דוד המלך בוחר את מגיפת הדבר, שאינה תלויה באדם. וכאשר התרחשה
המגיפה דוד המלך מסר את נפשו על העם, וביקש מבורא עולם שהדבר יפגע בו ובמשפחתו מכיוון שהוא
זה שחטא ולא העם. וכאשר ראה דוד המלך שהמלאך המשחית נמצא בירושלים מעל גורן ארונה היבוסי,
הוא מקבל מסר מהנביא להקים שם מזבח. ואז דוד המלך עולה לגורן ארונה היבוסי ורוכש ממנו את הגורן,
וזהו בעצם מקום הר הבית, ששם ייבנה בית המקדש בעתיד. דוד המלך בונה מזבח ומקריב עליו קורבנות,
ואז נעצרת המגיפה.
והרד”ק מביא בשם המדרש שהמכשלה מלכתחילה אירעה מכיוון שעם ישראל באותו דור לא תבעו ולא
. וניתן להסביר שזהו אמנם לכאורה אינו מעשה רע בידיים, אבל זו הי עמידה 15 דרשו את בניית בית המקדש
במקום, שהעם בכללותו אינו מתקדם לעבר המצב ולעבר הדרגה הראויה לו. ואז מגיעה מגיפה. ואז מנהיג
העם, דוד המלך, אינו בורח מהמגיפה אלא אדרבא משתף את עצמו בסכנה, ובהמשך עושה מעשה שיגרום
לעם לסטות מעמידתו במקום ולהתקדם לעבר ייעודו – רכישת מקום בית המקדש.
וכאמור, מגיפה נוספת התרחשה בתקופה שבין פסח ובין עצרת )שבועות(, ועשרים וארבע אלף תלמידי רבי
: אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד 16 עקיבא מתו. ובתלמוד כתוב
אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר”ע אצל רבותינו
שבדרום, ושנאה להם ר”מ ור’ יהודה ור’ יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה
אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת.
במדבר פרק כה פסוקים ח-ט. 12
פירוש ליקוטי אנשי שם. 13
פרק כד. וראה שם במפרשים. 14
בפירושו על ספר שמואל ב’ פרק כד פסוק כה. 15
16
מסכת יבמות דף סב עמוד ב .
והנה, מגיפה פירושה מיתה של הרבה אנשים ב”פרק אחד”, כלומר בזמן מצומצם. ומגיפה זו התרחשה בשל
פגם כללי שהיה בתלמידי רבי עקיבא, לפי גודל מעלתם. ושמעתי ביאור מהרה”ג אליעזר שמחה וייס
שליט”א, חבר מועצת הרה”ר לישראל, שבזמן מגיפה, כך ידוע, יש לשמור על מרחק מסוים בין איש ל חברו
על מנת למנוע חשש הידבקות. ובדומה, כאשר יש רחשי כבוד כלפי הזולת אזי מתלווה לכך שמירת מרחק
מסוימת מהזולת, מבחינת יראה. אולם, כאשר לא נוהגים במלוא הכבוד הראוי, ומתקרבים יותר מדי איש
לרעהו, אזי המגיפה עשויה ל עבור ו לפגוע.
וכיצד נעצרה המגיפה? לכאורה, מגיפה זו לא נעצרה, שכן לצערנו כל תלמידי רבי עקיבא מתו, ואף אחד
מהם לא ניצל. ואם כן, מדוע נהגו להרבות בשמחה בל”ג בעומר מכיוון שאז פסקו תלמידי רבי עקיבא
מלמות, הרי כולם מתו?! אלא שהשמחה היא שרבי עקיבא לא התייאש ולא עמד במקום לאחר מותם של
. אז אכן לא הייתה 17 כל תלמידיו, אלא הלך לדרום והעמיד את התורה מחדש באמצעות 5 תלמידים חדשים
עצירה ממשית של המגיפה , אבל הייתה עצירה של מצב המגיפה ושל השיממון בתורה שבא בעקבות
המגיפה, וצמחה לה הנהגה תורנית חדשה בעם. וגם כאן אנו רואים, שמגיפה באה של פגם כללי בעם.
וכאשר בא אחד ממנהיגי הדור, רבי עקיבא, ועושה מעשה אשר מניע את העם לכיוון חדש וחיובי נעצר
המצב של המגיפה ונפתח כיוון חדש של חיים.
לסיכום, באופן כללי ביותר, אנו רואים שיש מקרים, שבהם יש פגם כללי בעם, שבעקבותיו באה מגיפה.
וכאשר מנהיגי העם אינם עוזבים את העם בשעה זו, אלא אדרבא מכניסים את עצמם לעומק העניין ועושים
מעשה בעל שיעור קומה מיוחד, במסירות נפש, אזי נעצרת המגיפה. ולאחר המגיפה יש צמיחה של התחלה
חדשה, בדמות של כיוון חיים חדש ונכון לעם ישראל , ו המשך התקדמות לעבר הייעוד האמיתי שלו.

פרי חדש. ראה שו”ע ורמ”א אורח חיים סימן תצג סעיף ב. 17

הצג עוד

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button