לרפואת: עלמנש בת אמיי ורות בת שרה גולדה בתוך שאר חולי ישראל. לרפואת שמואל בן רחל ור' אייל מנשה בן סולטנה בתוך שאר חולי ישראל.
לעילוי נשמת: ציון פנחס בן שרה ומשמור ז"ל, יגאל בן מרימה ז"ל.
כאשר יעקב אבינו ומשפחתו היו לקראת המפגש עם עשיו וארבע מאות לוחמיו הם היו בצרה גדולה, בבחינת סכנת חיים ממש. יעקב אבינו נערך לקראת המפגש באמצעות תפילה, דורון ומלחמה. יעקב אבינו התפלל לריבונו של עולם להצלה, שלח מספר מתנות לעשיו כדי לפייס את דעתו, ונערך למלחמה באמצעות חציית מחנהו, כך שאם חלק אחד ייתפס אזי השני יינצל[1].
וממש לקראת המפגש, כאשר ראה יעקב אבינו את עשיו ומחנהו, הוא שוב חצה את מחנהו[2]: "ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות". מדוע היה צורך לחצות שוב את המחנה?
רבותינו נתנו הסבר לכך באמצעות משל. האריה כעס על כל הבהמות ועל החיות, החיות שאלו מי ילך ויפייס את האריה, והשועל ענה שהוא יודע 300 משלים, ובאמצעותם הוא יפייס את האריה. וכך הלכו כל החיות לפייס את האריה. לאחר הליכה קצרה עצר השועל, ואמר שהוא שכח 100 משלים, והחיות הגיבו שעדיין נותרו 200 משלים, ודי בהם כדי לפייס את האריה. המשיכו ללכת, ושוב לאחר הליכה קצרה עצר השועל, ואמר שהוא שכח עוד 100 משלים. החיות הגיבו שעדיין נותרו 100 משלים, ודי בהם כדי לפייס את האריה. וכאשר החיות הגיעו לאריה אמר השועל שהוא שכח את כל המשלים, ועכשיו כל חיה צריכה לפייס על עצמה לפני האריה[3].
וכך, כאשר הגיע רגע האמת של המפגש בין יעקב ובין עשיו, יעקב אבינו הבין שכל אחד במחנהו צריך לעורר את עצמו ואת זכויותיו על מנת להינצל. לכן, יעקב אבינו חילק וחצה את מחנהו כמספר האימהות שבמשפחה: לאה, רחל, בלהה, זלפה. נכון הדבר, שגם כאשר המחנה מאוחד כולו אזי כל האימהות יתחננו על בניהן בפני עשיו וישתדלו להצילם, אבל כאשר לכל אמא יש מחנה משלה, אזי הקול של כל אמא יהמה ויתחנן יותר על הבנים שלה עצמה. וייתכן שעשיו ולוחמיו לא יתחשבו בתחנונים המיוחדים של אמא אחת, אבל ייתכן שקולה המיוחד של אמא אחרת כן ייכנס לאוזניהם, וכך תהיה יותר הצלה[4].
כאשר קיים ייצוג כללי לכל העם ייתכן שקול פרטי של אחד השבטים ייבלע, ולא יישמע כפי שצריך, בעוד שהעם זקוק לכל מגוון הדעות והקולות, שנמצאים בו. לפעמים, בתוך האחדות, באופן זמני, יש ליצור פיצולים כדי שקולו של כל שבט יישמע היטב.
[1] בראשית פרק לב פסוקים ד-כב. פירוש רש"י על פסוק ט.
[2] בראשית פרק לג פסוק א.
[3] בראשית רבה פרשה עח, ז , מאמרו של ר' לוי, בתרגום חופשי.
[4] פירוש הרד"ק על בראשית פרק לג פסוקים א,ב.
