מידות הנפש ומוסרפרשת שבוע

פרשת "תולדות" – כשושנה בין החוחים

ייחוסיה של רבקה אמנו הינם שבח לה - כשושנה בין החוחים. גם עם ישראל - כשושנה בין החוחים. הוי עז כנמר – לא להתבייש לעשות את המעשה הנכון.

לעילוי נשמת: חנה בת שרה ז"ל

ייחוסיה של רבקה אמנו הינם שבח לה – כשושנה בין החוחים. גם עם ישראל – כשושנה בין החוחים. הוי עז כנמר – לא להתבייש לעשות את המעשה הנכון.

בתחילת פרשת "תולדות" מוזכרים נישואי יצחק ורבקה[1].
לגבי יצחק נאמר: "יצחק בן אברהם" – איזה ייחוס מפואר!
ואילו, לגבי רבקה נאמר: "בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי…".
ולכאורה, אין זה מכובד כלפי רבקה אמנו להזכיר את ייחוסים אלו כאשר עוסקים בנישואיה עם יצחק אבינו?!

אלא שרש"י מבאר בשם המדרש, שבעצם מדובר בשבח! נכון, רבקה הייתה בתו של בתואל הרשע, אחותו של לבן הרשע, ואנשי מקומה, פדן ארם, היו אנשי רשע, אבל בכל זאת היא לא למדה ממעשיהם, והייתה צדקת. וזהו שבח גדול!

המהר"ל, בספרו "גור אריה על התורה", ביאר את הצורך בשלושת ייחוסים אלו באופן הבא. האדם עלול להימשך אחר מעשים רעים של הזולת מחמת יראה, מחמת אהבה או מחמת שכך מנהג המקום.

רבקה הייתה בתו של בתואל הרשע, ולמרות היראה מהאבא היא לא הלכה בדרכיו, אלא בדרך צדיקים. וכפי שנאמר[2]: "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו", שלמרות היראה מהאב ומהאם אין לשמוע להם אם הם יאמרו לנו לחלל את השבת, מפני שיראת ה' קודמת לכל.

רבקה הייתה אחותו של לבן הרשע, ולמרות שבדרך כלל יש אהבה בין אחים (אחים – מלשון אחווה) היא לא למדה ממעשיו של אחיה, אלא הלכה בדרך צדיקים. לפעמים, קשה מאוד לומר: "לא!" לאדם שאנו אוהבים, ואשר מבקש מאתנו לעשות משהו רע. ולפעמים, קיים חשש שאנשים יסייעו לקרובי המשפחה שלהם או לחבריהם במחלוקת שיש להם עם אנשים אחרים, ולא יבררו את המחלוקת לאמיתה, או שהם יעזרו להם להתמנות לתפקידים שאין הם ראויים להם. וכל זאת מחמת האהבה[3]. ולמרות זאת, רבקה לא למדה ממעשיו של אחיה.

רבקה גרה בפדן ארם, ובכל זאת היא לא למדה ממעשיהם וממנהגיהם הרעים של אנשי מקומה. השפעת הסביבה היא משמעותית מאוד על האדם, והאדם עשוי ללמוד הרבה מסביבתו: "ככה כולם עושים…". הבית יוסף בתחילת ביאורו לספר הטורים[4], מבאר את דברי בעל הטורים, ש"עז כנמר" הנו אדם שלא מתבייש לעשות מצוה גם אם סביבתו לועגת לו. הוא לא מתחצף או מקנטר בחזרה כנגד המלעיגים עליו, אלא הוא פשוט מחזיק בדרכו, ואינו מתבייש מסביבתו: "הוי עז כנמר"[5]. הסביבה אינה שולטת עליו, אלא הוא שולט על עצמו. וכך גם רבקה אמנו.

רבקה עמדה בצדקתה, ולא השפיעו עליה השפעות מחמת יראה, מחמת אהבה או מחמת מנהגי מקומהּ. וזוהי: "כשושנה בין החוחים"[6].

רעיון דומה מופיע במדרש[7], המבאר שכאשר בני ישראל היו במצרים הם היו: "כשושנה בין החוחים". כלומר, למרות שבני ישראל היו נתונים תחת השפעתם של המצרים, ואף כזו שהזיקה להם מבחינה רוחנית, הם לא התאחדו אתם, אלא שמרו על זהותם ועל ערכי היסוד שלהם.

ובמהלך שהותם של בני ישראל במדבר סיני, הקדוש ברוך הוא הזהיר אותם[8]: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו…".

ומדוע צריך להזכיר גם את המצרים וגם את הכנענים? אלא, כשם שהיה עם ישראל במצרים בבחינת: "כשושנה בין החוחים", שלמרות שהוא התגורר בארץ מצרים, הוא לא הפך להיות כמו המצרים, כך גם לפני הכניסה לארץ ישראל, שאז יש חשש להשפעה מהכנענים שנמצאים בארץ, שוב הוא צריך להיות: "כשושנה בין החוחים". ואילו, בארבעים שנות שהותו במדבר, עם ישראל היה לבדו, והתמודד עם אתגרים אחרים. אבל, במצרים, ולהבדיל, בארץ ישראל, שאז הוא התגורר בקרבתם של עמים אחרים, הוא צריך להיות: "כשושנה בין החוחים".

וכל זה מלמד אותנו על חשיבות השליטה שלנו על עצמנו, ושלא נהיה נשלטים לרעה על ידי אחרים. "הוי עז כנמר", כשושנה בין החוחים".

[1] בראשית פרק כה פסוקים יט-כ.

[2] ויקרא פרק יט פסוק ג, ובפירוש רש"י על הפסוק עפ"י מדרש בראשית רבה פרשה סג,ד.

[3] "ארחות צדיקים", שער האהבה, "האהבה הרביעית".

[4]  חלק אורח חיים סימן א.

[5]  מסכת אבות פרק ה משנה כ.

[6]  שיר שירים פרק ב פסוק ב. מדרש בראשית רבה פרשה סג,ד.

[7]  שיר השירים רבה פרשה ב,ט.

[8]  ויקרא פרק יח פסוק ג.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button