פרשת שבועתורה תפילה ומעשים טובים

פרשת “נצבים” : לא בשמים היא

התשובה קרובה מאוד, ואם כן, מדוע נדמה לנו לפעמים שהיא רחוקה? על ידי מדות טובות ניתן לקנות את התורה. ובאמצעות התורה, הבלתי אפשרי הופך להיות אפשרי.

לעילוי נשמת: אמי מורתי מזל בת שרה ומשה כהן ע"ה

התשובה קרובה מאוד, ואם כן, מדוע נדמה לנו לפעמים שהיא רחוקה? על ידי מדות טובות ניתן לקנות את התורה. ובאמצעות התורה, הבלתי אפשרי הופך להיות אפשרי.

 

בפרשת “נצבים” מופיעה פרשת התשובה המפורסמת. התורה אומרת לנו, שמובטח שעם ישראל יקיים את ייעודו וישוב בתשובה שלימה לפני ה’, ללא אף פניה או חיסרון. התורה גם מוסיפה כי בכוחו של כל יהודי ויהודי לעשות תשובה, ואין התשובה דבר השייך רק לבודדים[1].

וכך כתוב בתורה[2]: “כי המצוה הזאת[3] אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא : לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה : ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה : כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו”.

ובתלמוד דרשו[4]: “כי לא בשמים היא” – שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה. “לא מעבר לים היא” – אם מעבר לים היא אתה צריך לעבור אחריה.

אפשר להסביר, שהתלמוד למד מן הפסוקים שהתורה (והתשובה[5]) באמת אינה בשמים, אבל אילו התורה כן הייתה בשמים – היינו צריכים לעלות אחריה. וצריך להסביר, כיצד ייתכן שהתורה תדרוש מהאדם דבר, שנראה שספק אם ביכולתו לממש – לעלות לשמים?[6]

נעיין בעוד דרשות שמופיעות בתלמוד לפסוקים אלו: “רבא אמר לא בשמים היא לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים. רבי יוחנן אמר לא בשמים היא לא תמצא בגסי רוח…”.

וננסה לקשר בין מאמרים האלה. התורה באמת אינה בשמים, שהרי כך כתוב במפורש בפרשת “נצבים”. התורה קרובה אלינו מאוד, והיא שייכת לכל יהודי ויהודי. אלא, שלפעמים נדמה לאדם כאילו התורה בשמים. נדמה לו כאילו יש דברים שהוא אינו מסוגל לעשות. הוא לא מסוגל שלא להתרגז על אשתו. הוא לא מסוגל לסבול את השכן. הוא לא מסוגל להתפלל בכוונה. אבל, באמת, התורה אינה בשמים! אם כן, מדוע נדמה לאדם כאילו התורה בשמים? בגלל שהוא עצמו נמצא ב”שמים” – כלומר, בשל המידות הרעות, שיש בו. לאדם שאינו נלחם במידות הרעות שבו קשה לקנות את התורה, שהרי לא תמצא את התורה במי שמגביה דעתו עליה כשמים ובגסי הרוח. רק אדם עניו, בעל מדות טובות, יכול באמת לקנות את התורה.

וכאשר אדם מתקן את מידותיו, קל לו יותר לקנות את התורה. וכאשר אדם קונה את התורה, גם דברים שנראו לו קודם לכן כאילו הם בשמים – הופכים להיות קרובים מאוד, וגם הבלתי אפשרי הופך לאפשרי. הרוגז הופך לאהבה, והקוצר רוח הופך לסבלנות.

אנו משתמשים במילה “כביכול” על מנת לומר שמדובר במשל, שאין להבין את הדברים כפשוטם, אלא רק ב”כביכול”. רבי שמואל הנגיד מביא[7] שהמילה “כביכול” פירושה כ”ב יכול. כלומר, התורה שנכתבה ב-כ”ב (22) אותיות יכולה לומר את הדברים, אבל לא האדם. ואם כן – כאשר האדם מתדבק בתורה – גם הוא יכול!

[1]    ראה הלכות תשובה לרמב”ם, פרק ז הלכה ה: וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין…

[2]    דברים פרק ל פסוקים יא-יד.

[3]    ראה בפירוש הרמב”ן, שמביא בתור פירוש ראשון כי “המצוה הזאת” היא כל התורה כולה (וכן משמע מפירוש אור החיים
הקדוש), ובתור פירוש שני (שהוא הנכון, לדעת הרמב”ן), ש”המצוה הזאת” היא התשובה (וכן כתב בעל הטורים).

[4]    מסכת עירובין דף נה עמוד א , דברי אבדימי בר חמא בר דוסא.

[5]    אנו נפרש כי “המצוה הזאת” כוללת את התורה והתשובה (על פי הערה 4), שהרי התורה כוללת את התשובה.

[6]    וגם אם נאמר שהתלמוד נקט בלשון גוזמא, הרי מכל מקום, נראה ש”שמים” מבטאים דבר, שאינו בהישג ידו של האדם.

[7]    במבוא לתלמוד.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button