נישואין ומשפחה

אפרים ומנשה

ברכתם של אפרים ומנשה. מדוע זכו דווקא אפרים ומנשה לכך שכל ישראל יתברכו בברכתם?

בפרשת “ויחי” מסופר על כך[1] שיוסף הביא את שני בניו, מנשה ואפרים, על מנת שיעקב אבינו יברך אותם לפני פטירתו מהעולם. יעקב אבינו שם את שתי ידיו על ראשיהם של מנשה ואפרים – את יד ימינו על ראשו של אפרים ואת יד שמאלו על ראשו של מנשה[2], ובירך אותם ברכה שווה. יעקב אבינו ביאר, שלמרות שמנשה הנו הבן הבכור, הוא שם את יד ימינו על ראשו של אפרים מפני שאפרים וזרעו יגדלו בחשיבותם ממנשה. יעקב אבינו סיים בברכה: “בך יברך ישראל לאמר ישמך א-להים כאפרים וכמנשה”[3]. ברכה זהה לשני הבנים, אלא שאפרים הוקדם למנשה. ורש”י ביאר, שאפרים ומנשה זכו לכך, שכל אחד מעם ישראל, שירצה לברך את בניו, יברך אותם בברכתם של אפרים ומנשה. וכך הוא יברך אותם: “ישימך א-להים כאפרים וכמנשה”.

ומעניין להבין מדוע זכו דווקא אפרים ומנשה, שכל ישראל יברכו את בניהם בברכתם. ואם נתבונן במה שאמור עליהם במפורש בתורה, נגלה שבעצם אנו לא יודעים הרבה עליהם. ואם כן, כאשר אנו מברכים את הבנים שיהיו כאפרים ומנשה, למה אנו מתכוונים? ובנוסף, כיצד אפשר לברך מישהו שהוא יהיה כמו שני אנשים (אפרים ומנשה), הרי מדובר בשני אנשים שונים?

את התשובות לשאלות אלו אפשר אולי לדלות מהאופן, שבו בירך יעקב אבינו את אפרים ומנשה. יעקב אבינו, כפי שנאמר, שם את שתי ידיו על ראשיהם של אפרים ומנשה, יד על כל ראש, ובירך אותם. ידוע, שכאשר אדם רוצה לברך בעין יפה אז הוא שם את שתי ידיו על ראשו של המתברך[4]. וכך אנו נוהגים לומר עד היום הזה: “לסמוך בשתי ידיים”[5], כאשר אנו רוצים לבטא אמון מוחלט ורחב באדם מסוים. וכך, לכאורה, היינו מצפים גם מיעקב אבינו, שיברך גם את אפרים וגם את מנשה בשתי ידיו, אחד אחרי השני.

אבל, יעקב אבינו החליט לצמצם לכאורה את ברכתו לאפרים ומנשה ושם רק יד אחת על כל ראש. יעקב אבינו ידע שלאפרים ולמנשה יש מעלות גדולות ושונות. אמנם, מעלתו של אפרים הייתה גדולה מזו של מנשה, אך היא לא כללה אותה. לכן, יעקב אבינו העדיף לצמצם לכאורה את ברכתו על מנת לברך את אפרים ואת מנשה בו זמנית, ולמנוע קנאה בין האחים. במעשה זה, ביטא יעקב אבינו את רצונו שאפרים ומנשה יפעלו ויבנו ביחד ובשלום את עם ישראל. וזה עדיף מאשר לברך בשתי ידיים, בעוצמה גדולה יותר, אך לא בו זמנית[6].

ומכאן אפשר לשער מדוע דווקא אפרים ומנשה זכו לכך שכל ישראל יתברכו בברכתם. אפרים ומנשה לא קינאו אחד במעלתו של השני, אלא אדרבא, הם בחרו לפעול ולבנות ביחד, והסכימו לקבל את ברכתו ה”מצומצמת” של יעקב אבינו. ולכן, בשל האחדות ביניהם, הם זכו שכולם מתברכים בברכתם. וכאשר יש אחדות של כוחות, פחות חשוב לדעת את פרטי הברכות. נכון, אנו לא יודעים הרבה על מנשה ועל אפרים ממה שמפורש בכתובים, אבל אנו יודעים שהייתה ביניהם אחדות, וזה העיקר.

ונראה שבהקשר זה מעלתו של מנשה הייתה גדולה יותר. למרות שמנשה היה הבכור – הוא נבחר רק כמספר “שתיים” לאפרים. ובכל זאת, הוא הסכים לקבל את הברכה מיעקב אבינו ולא התחמק מהמעמד.

וזה מסביר, שאכן אפשר לברך אדם אחד שיהיה כמו שניים – כאפרים וכמנשה. אמנם מדובר בשני אנשים שונים, אך הם פועלים ומתואמים ביחד ויש ביניהם שלום ואחדות.

 

[1] ראה בראשית פרק מח.

[2] “שכל את ידיו” (בראשית מח, יד).

[3]בראשית פרק מח פסוק כ.

[4] וכך כתב היעב”ץ שראוי לברך. ראה לקמן הערה 6.

[5] נראה שהמקור הוא מסמיכתו של משה רבינו את יהושע בן נון: “ויסמך את ידיו עליו ויצוהו” (במדבר כז, כג). ופירש רש”י: ויסמך את ידיו, בעין יפה, יותר ויותר ממה שנצטווה, שהקב”ה אמר לו וסמכת את ידך (פסוק יח), והוא עשה בשתי ידיו, שעשאו כלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה. וראה בסידור היעב”ץ שהביא כמקור את ברכת המלאכים בליל שבת, שמברכים בשתי ידיים (שבת דף קיט עמוד ב).

ואולי, אפשר להביא ראיה מלשון התורה. כאשר יוסף ביקש שאביו ישים את יד ימינו על ראשו של מנשה, כך כתוב בתורה: “ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה” (בראשית מח,יז). יעקב אבינו שיכל את ידיו, ושם את יד ימינו על ראשו של אפרים ואת יד שמאלו על ראשו של מנשה. מצוין בפסוק, שיוסף ביקש שיעקב אבינו ישים גם את יד ימינו על ראשו של מנשה, אך לא מצוין שיוסף ביקש שיעקב אבינו יעביר את ידו השמאלית על ראשו של אפרים. ואולי, אפשר לדייק מכך, שיוסף ציפה שיעקב אבינו יברך את מנשה בשתי ידיים.

[6] כל זה על פי דברי היעב”ץ בסידור עמודי שמיים, חלק ראשון, לגבי המנהג לברך הילדים בליל שבת (פיסקה ז), בתוספת קטנה.

הצג עוד

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button